על האזורים הכחולים – Blue Zones ואריכות ימים

חוקרים גילו את "האזורים הכחולים – Blue Zones" – אזורים בעולם בהם אנשים חיים ארוכים, בריאים ומאושרים.

שם היארעות מחלות מטבוליות והורמונליות נמוכה, ויש סיכוי גבוה יחסית להגיע לאריכות ואיכות חיים ובריאות טובה.

המונח נתבע בעקבות מחקרים שערך הדמוגרף הבלגי מישל פולן וסימן בכחול אזורים שתושביהם העריכו ימים.
כמה שנים אח"כ, דן בוטנר, עיתונאי מנשיונל ג’יאוגרפיק חקר ואף הוציא ספר על הנושא.

לכל אחד מהאזורים יש מספר מאפיינים שונים, אבל אפשר למצוא בכולם 9 מאפיינים משותפים.
מאפיינים שכולנו יכולים לאמץ, אפילו באופן חלקי, לאורח חיינו.
פעולות קטנות, יומיות שיכולות לסייע בדחייה ומניעה של מחלות, לשמור על בריאותינו ולאפשר איכות חיים.

סרדיניה – איטליה

רבים מתושביו הם חקלאים, ורועי צאן, כלומר שוהים בטבע.
התזונה ברובה צמחית, הם צדים, דגים וקוטפים את המזון שלהם.
אוכלים מזון טרי ולא מעובד – אוכל אמיתי שמגיע מהטבע אל הצלחת.
התזונה שלהם מקומית, מבוססת על קטניות, פירות וירקות, אגוזים ושקדים, לחם מחמצת, גבינות עיזים.
בשר נאכל רק באירועים מיוחדים.
הם שותים בחברותא את יין הקנאנו, מענבים עם כמות פוליפנולים גדולה במיוחד.

הרגלי אכילה: חיים במעין מיינדפולנס טבעי.
כל פעם מתרכזים רק בדבר אחד, אוכלים בתשומת לב, בלי הסחות דעת.
לפי צרכי הגוף ולא מעבר.
אוכלים 3 ארוחות ביום, ובערב הארוחה קטנה יותר.

תנועה: פעילים מאוד, צועדים מספר קילומטרים מדי יום.
ידועים ביחסי משפחה קרובים וכבוד רב למבוגרים. מפורסמים ברווחה הפסיכולוגית הגבוהה, שמיוחסת בעיקר לחוסן הנפשי ולקשרים החברתיים.

אוקינאווה – יפן

אורח החיים המקובל באי נקרא – איקיגאי, שמשמעותו : “הסיבה שבגינה קמים בבוקר, או הסיבה להיות ולחיות" הדגש הוא על חיים בעלי משמעות.
אין חלוקה מלאכותית של החיים לתקופות גיל.
המושג מלווה את כל שנות החיים.
הם חיים עם רשת חברתית תומכת מילדות ועד זקנה.
פעילים גם בגיל מבוגר, עוסקים בגינון, מתרגלים טאי צ'י ומחוברים לטבע.
התזונה מבוססת על הצומח, עשירה במיקרו-נוטריינטים.
הרבה ירקות, ירקות עליים, עשבי מרפא ותבלינים, בטטות סגולות, מוצרי סויה, דגי ים ממים עמוקים ושקדים.
אין כמעט חיטה או לחם, וגם לא שמנים מעובדים.
הם נוהגים להחמיץ או להתסיס ירקות, ולאכול מרק מיסו – מה שמסייע גם למערכת העיכול ולחיידקים הטובים.
מבשלים בריא, בלי טמפרטורות גבוהות מדי, כך שהמזונות טריים בלי הרבה רטבים.

הרגלי אכילה: מגישים בקערות קטנות ויפות.
האכילה היא עם מקלות צ׳ופ סטיק, כלומר אוכלים לאט ובמודעות.
יושבים לאכול על מחצלות הטטאמי, מה שגורם להם על הדרך, לתרגל ישיבה וקימה מהרצפה ולחזק את הגוף.
מקפידים להפסיק לאכול בתחושת שובע נעים.
בירכת ה"בתאבון" שלהם היא הארה האצ׳י בו – כלומר תאכלו עד 80 אחוז מהשובע.

ניקויה – קוסטה ריקה

Plan de Vida – גם כאן, חיים עם תפיסה של "משמעות לחיים ונקודת מבט חיובית", כלומר, חיים חדורי מטרה.
כשיש יכולת להגדיר את משמעות חייך זה מאריך אותם.
בני משפחה מכמה דורות גרים יחד, מה שיוצר רשת של תמיכה ושייכות עם המשפחה, בעיקר לאוכלוסיית הגיל השלישי.
משפחה היא גם מרכז אורח החיים.
רוב התושבים גרים עם או ליד בני משפחה לאורך כל חייהם, ונהנים ממערכת תמיכה, תחושת מטרה והשקפה חיובית על החיים.
התזונה בחצי האי ברובה צמחונית ועשירה בסיבים, כמעט ללא מזון מעובד.
המזונות הנפוצים הם: שעועית אדומה דלעת, תירס, אורז, ופירות טרופיים.

הרגלי אכילה: הם אוכלים ארוחת בוקר גדולה ובערב אוכלים ארוחה קלה בלבד.

התושבים עוסקים בעבודות פיזיות ,ממשיכים לעבוד בעבודות חקלאיות עד גיל מבוגר או פשוט נשארים פעילים פיזית מדי יום.
מבלים את רוב זמנם מחוץ לבית, ומחוברים לטבע.

איקריה – יוון

אי שתושביו זוכים לאריכות ימים, בריאות טובה וצלילות מחשבה.
קצב החיים רגוע, הם מתעוררים ביקיצה טבעית ומקפידים על שנת צהריים.

אוכלים תזונה ים תיכונית, שרובה גדלה בחצרות הבתים (ללא חומרי הדברה).
התזונה כוללת הרבה ירקות, עלים ירוקים, צמחי בר, פירות, קטניות, דגנים מלאים, לחם שאור, דגים וחלב עזים.
ממעיטים בצריכת שומנים רוויים מבשר ומוצרי חלב, וצורכים יותר שמן זית.
לא צורכים מזון מעובד ושותים יין וקפה, בצריכה מתונה.

עובדים בגינה, פעילים, צועדים בטבע על בסיס יומיומי, מבלים עם המשפחה והחברים.
בעלי קשרים חברתיים ענפים ותכופים.
חיים בתחושה של חיבור וביטחון.

למרות שיעור האבטלה הגבוה, הם נהנים, רגועים ומסתפקים במועט.
ידועים בהרגלי אכילה בריאים, אוכלים ברוגע ונהנים מהארוחה ומהחברה.

לומלינדה – קליפורניה

לומלינדה, בקליפורניה, חלק מארה"ב.
מה שמדגיש את זה שלא מדובר על גנטיקה (הוכח כבר בהרבה מחקרי מהגרים, שהשפעת הסביבה גדולה מהשפעת הגנטיקה).
ה "אדוונטיסטים של היום השביעי" בלומה לינדה, בעלי תוחלת החיים הארוכה ביותר בצפון אמריקה.
קהילה שידועה בצמחונות/טבעונות, מקפידים על צריכה קבועה של אגוזים, ועל פעילות גופנית.
נמנעים מאלכוהול, עישון וסמים.
המבנה החברתי שלהם, מבוסס על חיי קהילה.
כך שההרגלים הבריאים הופכים למידבקים.

על בסיס המחקר והיתרונות ארוכי הטווח שנמצאו באזורים אלה נצרף עבורכם את ה Power Nine:

תשעת הטיפים לאריכות ימים לפי הBlue Zone

1. תנועה טבעית אין להם מכוניות, הם הולכים ברגל.
   גינת הבית היא מקור המזון הכי זול בשבילם.
   מגדלים גינות בלי ציוד מכני.
   עוסקים בפעילות גופנית מתונה.
   שוחים בים, רוכבים על אופניים ממקום למקום.
   תנועה במהלך היום ולא רק 1/2 שעה מרוכזת בחד"כ.
2. מטרה, משמעות, איקיגאי (למה אני מתעורר בבוקר).
3. הפחתת סטרס, הורדת הילוך.
   נחים, חיים בנינוחות, בקצב חיים אטי ונינוח.
   באיקריה מקפידים על תנומת צהריים, באוקינאווה מקדישים כמה דקות ביום לזיכרון האבות, ומקפידים על קירבה לטבע.
   האדוונטיסטים מתפללים, בסרדיניה יש Happy Hour – עם טאפאס ושתיה.
   באופן כללי, האנשים חיים קרוב לטבע ושומרים על אורח חיים מסורתי.
4. הרגלי אכילה – כלל ה – "Hara Hachi Bu", מנטרה שמשמעה להפסיק לאכול כאשר הבטן מלאה ב-80%.
   אין גדלים מחייבים או מומלצים של מנות, אלא עליכם להקשיב לגוף שלכם ולצרכים שלכם.
   רובם גם אוכלים את הארוחה האחרונה והקטנה ביותר בשעות אחר הצהריים המאוחרות או בשעות הערב המוקדמות
5. קטניות – הבסיס עליו מושתת עיקר התפריט.
6. יין – למעול ומלינדה, האנשים באזורים הכחולים שותים אלכוהול בצורה מתונה אך קבועה.
   רצוי עם חברים ו/או האוכל.
   כל פעם מעט ולא הכל בבת אחת.
7. שייכות לקהילה, ולאמונה מסוימת, בלי קשר למה סוג האמונה, המוצא או הדת.
   מבלים עם משפחה וחברים.
   ההנאה מהאוכל תמיד שלובה בהנאה משיחה.
8. משפחה – קשר משפחתי, שייכות, מקדשים את חיי המשפחה והקהילה.
   ההורים והסבים חיים בקרבת מקום או בבית.
   מסתמכים על תמיכה משפחתית, אז הקשרים בתוך המשפחה חזקים יותר.
9. מדורת השבט הנכונה – מעגלים חברתיים שתמכו בהתנהגויות בריאות.
   בני האוקינאווה וה "Moais" שמתחייבים זה לזה למשך כל החיים.

אריכות ימים אינה רק מטרה סופית, החוויה והשמחה במהלך הדרך משמעותיות וחשובות, באותה מידה.
אז בואו ננסה לאמץ קצת מאורח החיים של תושבי האזורים הכחולים.