במצבי חרום, מלחמה או אתגרים ביטחוניים אחרים, תמיד – יש הפתעות, לחץ, פחד ושיבוש שגרת החיים.
חשוב גם לדבר ולתת לגיטימציה לתחושות ולתגובות השונות .
וגם לזכור שלחץ יכול להביא לפגיעה בהתנהלות האישית עד כדי שיתוק (FREEZE).
דווקא במצבים כאלה, של כאוס במחשבות, במדיה, וגם בטכניקות ההרגעה. אנו זקוקים לסדר וארגון.
גבולות וסדר יכולים לעזור ולהיות "משענת בטוחה" להישען עליה.
זה הזמן לחזור לפעולות פשוטות ותומכות.
ניצמד למה שמיטיב איתנו, ואז נוכל גם להיטיב יותר עם העולם.
ניעזר בכל התשתיות החשובות להמשך התפקוד ולקצת רוגע וסדר במחשבות.
נאפשר למערכת העצבים שלנו לפרוק את מה שמצטבר בה – אפשר בעזרת כל ביטוי של בכי, כעס, פחד, דיבור, כתיבה וכדומה.
ובמקביל נבנה לעצמנו מעין סדר יום, שננסה להתכוונן אליו, כדי שיהיה לנו עוגן בתוך הבלאגן המחשבתי.
סדר יום שיכלול:
- תזונה – ארוחות מסודרות ומזינות
- מנוחה, בשעות מסודרות, ככל הניתן
- פעילות – כדי להשתחרר ולהרגיש יותר טוב
- יוגה/מדיטציה/הרפיה/נשימות (בדגש על נשיפות) לוויסות מערכת העצבים
- זמן לקשר ותמיכה במעגל המשפחה/קהילה – זמן יחד, למשחק, שיחה, למגע, חיבוק, ואוזן קשבת
- אם ניתן להתנדב ולעשות למען הקהילה
- טיפול עצמי – כתיבה, יצירה, מוסיקה, דמיון והתכווננות
- יציאה לטבע (אם ניתן)
- הגדרת זמן ומינון מוגדר לצריכת מדיה חדשותית
- רוגע או עשייה – מה שמועיל לכם: יש שיעדיפו לוותר על משימות לא דחופות. ולחלופין, רבים בוחרים בעשייה, כדי לשמור על ויסות ותחושת שליטה. (סדר בבית, בבגדים, בניירת. התנדבות ועזרה לקהילה)
והכי חשוב – לשתף ולהיות יחד, בשבילנו ובשביל הקרובים לנו.
נכתב על ידי אילת דבי
דיאטנית קלינית MsC, מנהלת מקצועית תחום wellness