אהבה.
כל כך הרבה גוונים וצורות יש לה, היא חלק מהמהות שלנו ומלווה אותנו בכל היבטי החיים.
רק שלא תמיד ברור מהי בכלל אהבה, מה מייחד אותה
ואיך ניתן לפעול באופן קבוע מהנביעה הטבעית שלה.
אהבה מאפשרת לנו את המתנה הגדולה מכל כשאנחנו מתמסרים לה תחושת מלאות,
שמחה ויכולת לנהל את החיים בצורה הרבה יותר הרמונית ומאוזנת.
איך עושים את כל זה?
כך אנחנו חוגגים את האהבה 👇
————————————————————————————————————————
אהבה, למרות היותה אוניברסלית ומוכרת לכל אדם באשר הוא
נהנית מכמות עצומה של פרשנויות, אפשרויות ונקודות מבט.
ועדיין, ניתן למצוא בה כמה קווים מנחים שאפשר להעמיק בהם
ולמצוא את המכנה המשותף לכולם.
גם הנותן נהנה מאהבה
נתינה במינונים שונים אינה זרה למישהו מאיתנו.
כשהיא באה לידי ביטוי היא נובעת מרגישות ומהבנת הצד השני
ובמה שהוא צריך באותו הרגע.
גם כאשר מדובר בסיוע לאישה מבוגרת לחצות את הכביש.
רק מעצם הסיוע, תחושת הסיפוק עולה והלב מתרחב קצת יותר.
אריך פרום, מחבר הספר 'אמנות האהבה' ציין כי חלק מנתינה אמיתית
באה לידי ביטוי בכבוד, כשהמשמעות הינה היכולת לראות את האדם האחר
כפי שהוא מתוך הבנת הייחודיות שבו
ומהמקום הזה לדאוג לרווחתו ולצמיחתו.
לא סתם נאמר כי 'כולנו אחד'.
אהבה היא התנהגות
מילים לא באמת מספיקות.
המעשים הם אילו שנחשבים באמת,
במיוחד כאשר מדובר במערכת יחסים מכל סוג.
גם האמירה 'אני אוהב.ת אותך' ריקה מתוכן כאשר אינה מגובה בהתנהגות מתאימה.
זו הדרך היחידה לאפשר צמיחה והתפתחות במערכת יחסים.
אהבה דורשת זמן
כאשר מדובר במערכת יחסים זוגית,
לאחר ששלב ההתאהבות חולף והניצוצות כבים,
רק אז מתחיל המסע האמיתי של אהבה.
וככזה נדרש זמן לפיתוח ולהעמקת האינטימיות שעדיין לא באמת החלה.
גם אהבה, כמו זרע, זקוקה לזמן כדי לנבוט.
גם כאן עצם הנתינה מעמיקה את הקשר בין שניים.
נתינה באה לידי ביטוי ראשית בתשומת לב, בסבלנות, בסקרנות כלפי הצד השני
מתוך רצון אמיתי ללמוד להכיר אותו לעומק.
באהבה אמיתית אין תנאים ופנקסנות.
אהבה היא פעולה אקטיבית
אהבה היא התמסרות שמגיעה בתלבושות שונות ובהגדרות שונות,
אך המהות נותרת אחת.
יש לנו לא מעט שמות עבורה – אהבת חינם, אהבה זוגית, אהבת האחר, אהבת אדם, אהבה עצמית.
לא חשוב באיזה סוג של אהבה מדובר, לפי דעתנו,
היא עדיין דורשת מאיתנו פעולה אקטיבית, נוכחות ותשומת לב.
אהבה היא מהות
אין צורך ללמד על אהבה.
נוצרנו ממנה, היא עצם היותנו.
נכון, לפעמים צריך לעבור דרך כדי לגלות אותה בנו.
או שמשהו שקורה מצית אותה בנו ובכלל מזכיר לנו שהיא קיימת בנו.
אפילו בעת מלחמה כאשר צד אחד מסייע לצד השני אותו הוא מגדיר אויב.
להתחבר לנביעה הפנימית
לפעמים כל מה שיחבר אותנו הוא פשוט להרים את הראש
ולהתבונן בסביבה בה אנו חיים, במעגל האנשים שמקיף אותנו, במשפחה.
רק להתבונן, מבלי לברוח למחשבות או אפילו לזיכרונות גם טובים.
להיות נוכחים כאן ועכשיו לצלול עמוק לעיניו של האדם שעומד מולנו
ופשוט להרגיש אותו.
מילים לא נדרשות כאן, למרות שיכול לצוץ רצון עז לטבוע במלל כדי להימנע מרגע מביך.
רק שהרגע 'המביך' הזה הוא בעצם נקודת הפיתול,
הרגע הזה שהסתכלות שלנו על האחר משתנה.
חג אהבה שמח 💕
(מכל סוג שמתאים לכם)
מכללת יוזמות
