לקיחת הפסקה קצרה כדי להשהות ולהפיג חלק מהמתח על מרכז פנימי יציב וצלילות מחשבתית.
לנשום עמוק ולאט, עוזר למוח לעבור למצב רגיעה.
אפשר לנסות להניח יד על הלב ועל הבטן.
לבחור משפט, התכווננות, או מנטרה מרגיעים ולתת להם לחלחל אלינו.
"אנחנו חזקים", "אני לא לבד" וכדומה.
אפשר לעשות דמיון מודרך – להזמין בדמיון דמות חומלת, או לדמיין נקודות אור בתוך הכאוס, הצלחות, ניצחון, ולהתמקד בהם להתכווננות ותמיכה.
בסיום התרגול, לשים לב לתחושות ולרגשות.
לפעמים נחוש הקלה, תקווה ונחמה, לפעמים לא.
אבל בכל מקרה – עצרנו לנשום, להיות עם עצמנו ועם הרגע הזה כפי שהוא, הפסקנו לברוח, וגם זה חשוב.
נסו לעבוד על שאיפה דרך האף ונשיפה ארוכה יותר דרך האף/הפה, זה עוזר לווסת את מערכת העצבים.
גם אנחת רווחה (כמו בתרגולי יוגה) עוזרת לגוף להיכנס להפעלת המערכת הוואגאלית, המרגיעה.
