הכרת תודה היא פעולה פשוטה ומינורית, שנראית לרבים חסרת חשיבות.
תשומת לב לדברים הקטנים והכרת תודה עליהם, יכולה לגרום לשינוי משמעותי באופן ההסתכלות שלנו על החיים.
להעביר את המיקוד שלנו ממה שחסר, למה שיש ולטפח תחושת הערכה ושביעות רצון.
העולם שלנו מלא בהסחות דעת ואתגרים בלתי פוסקים.
אימוץ הרגל פשוט של הכרת תודה והערכה על מה שיש, על מחווה או מעשה של מישהו, על פרח בגינה, או חיוך של ילד, מאפשרת לנו לשמוח על דברים ואנשים, שעד כה התייחסנו אליהם כאל ברורים מאליהם. הכרת התודה היא אחד הכלים הטובים ביותר להתפתחות אישית וחיזוק משאבים פנימיים.
זו אחת הטכניקות הכי קלות, קצרות ויעילות, שיכולה לשפר את חיינו בכל התחומים.
הכרה והבעת תודה באופן קבוע יכולים להפחית מתח, חרדה ודיכאון.
לשנות את נקודת המבט שלנו, ולאפשר לנו לשמוח גם מההנאות הפשוטות, כי כל רגע הוא מתנה, או יכול להיות כזה.
הכרת התודה גם מחזקת את החוסן שלנו מול אתגרים.
כאשר אנו מטפחים חשיבה מוקירה, אנו מפתחים יכולת לראות עוד נקודות מבט, גם במצבים קשים.
זה עוזר לנו לנסח מחדש כישלונות או מעידות, כהזדמנויות לצמיחה.
אנו מעבירים את המיקוד שלנו מחרטות על העבר או דאגות לגבי העתיד לנוכחות ברגע הזה.
מרחיבים את תשומת הלב וההכרה ביופי שסביבנו כל יום.
ההתמקדות בהווה, מאפשרת יותר שלווה, הגשמה, והשקפה אופטימית על החיים.
כאשר אנו מעריכים את הטוב בחיינו, אנו נעשים פתוחים יותר לאפשרויות, צמיחה ושפע וניגשים לאתגרים עם חשיבה של חוסן, יצירתיות ותקווה.
הכרת תודה משפרת את מערכות היחסים שלנו.
היא מטפחת תחושת חיבור, אמון והערכה, ומעמיקה את הקשרים שלנו במשפחה, עם חברים, עמיתים וגם עם זרים.
מעודדת מעשי התנדבות וחסד, ויוצרת מעין אדווה של חיוביות גם באינטראקציות החברתיות שלנו.
כשם שיש חשיבות בהתבוננות פנימה לצורך שיפור עצמי ושינוי, יש צורך גם בהתבוננות החוצה והכרת תודה על מה שיש.
מחקרים מראים קשר בין הכרת תודה לרווחה גופנית משופרת, מה שמדגיש את ההשפעה ההוליסטית החיובית של הכרת תודה על הבריאות שלנו.
אנו נוטים לעסוק בהתנהגויות בריאות יותר, לחוות שינה איכותית וטובה יותר ולהקטין את רמות הורמוני הסטרס ובהתאם, מגבירים את תחושת האושר, השקט הנפשי, הסיפוק, השייכות והבריאות.
זווית הראיה על אירועים משתנה, ואנו משנים את התפיסה ומתמקדים במה שיש במקום במה שחסר.
כשאנחנו מנסים לזהות, לראות, להרגיש ולחוות מה המתנה שהרגע הזה מביא עימו ולאט לאט בונים דפוס חשיבה חדש, חיובי ומעצים יותר, ומחזירים לחיים תחושת שליטה, רגיעה ושמחת חיים.
נסו לבחור לאן לכוון את הפוקוס שלכם, אם נחפש על מה להודות, תמיד נמצא עוד דברים שאפשר להודות עליהם, כפי שאם נחפש על מה להתלונן – תמיד נמצא גם עוד סיבות להתלונן.
גם כשאתם נתקלים בקושי עצרו רגע, נסו לא לחשוב על מה היה, או מה יהיה. הגדילו את נקודת המבט לתמונה הרחבה, מפרספקטיבה של זמן.
עצרו את שטף המחשבות ויתכן שתשנו גם את נקודת ההשקפה, כי מה שהתמקדתם בו הוא קטן ביחס לכל הדברים הטובים שיש בחייכם.
גם אם משהו לא מצליח כמו שתכננו ואנחנו חשים תסכול, דאגה, כעס, אכזבה, הכילו את הרגש, הכירו בו, אל תהפכו אותו לסבל, אל תאחזו בו.
בהיאחזות הזו, טמון שורש הסבל, וחוסר שמחת החיים.
נסו לרגע להרגיש ולדמיין, שהכל בסדר, להתבונן מעבר, להתמקד בדרך, לקחת נשימה, להסתכל על הדברים אחרת.
להעריך את מה שיש, שהוא ממש לא מובן מאליו.
הכרת התודה, הוא מקום של שחרור והסכמה לעצור את האוטומט.
הכירו תודה על השיעור, על הלמידה וכמובן, על מה שיש.
גם אם זה לא כל כך הרבה.
התדר של הכרת תודה, בלי מחשבות מעכבות, הוא תדר מרפא, מרגיע, שמהדהד שפע ואהבה ליקום.
תרגלו הכרת תודה על מה שיש לכם בחיים.
נסו להתעכב על כל תודה, כך שהיא לא תהיה סתם תודה, אלא שהרגש באמת ייגע בכם.
נסו לחיות מתוך הכרת תודה ביום יום.
ליזום אותה באופן מודע ועקבי.
לפתח רגש של סקרנות ופתיחות לחיים.
שנו את נקודת המבט על הרגע הנוכחי.
הוקירו כל רגע, בלי להתייחס אליו כמובן מאליו.
כשאתם מתרגשים מהדברים הקטנים – אתם מאפשרים לדברים היותר גדולים להגיע.
תרשו לעצמכם להתרגש מפרח, פרפר, או ענן בשמיים, מציור, ליטוף או מחווה של ילד.
נסו להתמקד ולהסתכל על ה"יש", וה״יש״ יגדל כמו קסם.
