צור קשר
מלא פרטיך ואחד מנציגנו יצור עימך קשר בהקדם
מאשר קבלת
תכנים פרסומים

כלי אימוני: לאהוב את עצמי VS לאהוב אחרים

רקע:
דרך המסע של חיים, מי שמתבונן יכול לראות הרבה אנשים שלא מרוצים ומתוסכלים עם חייהם. לא שהם סובלים מדיכאון, אלא הם פשוט לא עושים הרבה דברים אחרים מלבד עבודה, והם עובדים במקום שלא נותן להם שום סיפוק. אנשים אלה שכחו מי הם וזה גורם לך להבין שכל כך הרבה מאתנו עוצרים את עצמנו מלעשות את הדברים שאנחנו באמת אוהבים בגלל סיבות שונות. ואם נעשה שינויים קטנים בחיינו שיהפכו אותנו להיות יותר אוהבים את עצמנו וכאלו ש - 'מאכילים את הנשמה שלהם', אז היינו יכולים להיות במצב אמיתי של אהבה לעצמנו ולאחרים.

ובעולם דינמי ומשתנה שבו אנו מתמלאים באחריות ומחויבות אישית ומקצועית שהולכת וגדלה, ונראה כאילו הכל טס במהירות האור - כמה זמן אנחנו נותנים ל- 'אהבה', זמן לעצמנו, לאהוב, כדי להזין את עצמנו, וכמה מ "עצמנו" אנחנו נותנים לאחרים. זה בדיוק כוחו של הכלי. האיזון בין 'לאהוב את עצמך' לבין 'לאהוב אחרים'.

"כדי באמת לאהוב את עצמך אתה חייב לקבל את כל ההיבטים של עצמך." (דיפאק צ'ופרה)

על ידי אהבת אחרים, הכוונה היא לכל תחומי חיינו החיצוניים וכמה זמן אנחנו מקדישים להם. מהרגע שאנו קמים בכל יום, בלי לשים לב אנחנו נותנים כל כך הרבה מעצמנו לעבודה שלנו, לאנשים אחרים, לקשרים חברתיים ,ל "מירוץ העכברים" ,לפוליטיקה, לשגרה. לכן, אנחנו עוצרים כדי לקחת צעד אחורה ורק להסתכל על עצמנו. לקחת חופשת חג זה פשוט לא מספיק כדי לעשות את זה! לשקול גם, האם אנחנו עושים מה שנכון לאני העצמי שלנו וחיים חיים של אהבה פנימית וחיצונית ...

כמה פעמים אנחנו מחזיקים דברים ל 'עוד יום אחד' ויש לנו תירוצים רבים לא לעשות דברים שאנחנו רוצים. קל וחומר, רבים מאיתנו מקדישים כל כך הרבה זמן לאחרים בסביבה חברתית או להיות שם בשביל חברים/משפחה תמיד כדי לפתור את הבעיות שלהם בחיים. זה נהדר להיות שם בשביל אחרים, אך עד לרמה שאנו מוותרים על הדברים שאנחנו אוהבים ואנחנו מוותרים לעצמנו כי זה מאוד קל לעשות זאת גם בלי להבין. לכולנו יש תפקידים שונים לשחק, לפעמים כהורה, אח, חבר וכו' ותפקידים אלה יכולים להשתלט עלינו עם הזמן, ולכן לעתים אנו צריכים לוודא שיש איזון בין התפקידים שאנחנו משחקים בעוד להיות אמיתיים לאני העצמי שלנו.

כל אחד ואחת מאיתנו נמצא במסע שלו, אנחנו לא יכולים לחיות מסע של מישהו אחר בשבילם ואף אחד לא יכול לחיות את המסע שלנו בשבילנו. אז האנשים שהם בצד הזה של הספקטרום בדרך כלל מתמודדים עם הפחד לחטט עמוק בתוך עצמם ולא רוצים לקבל את עצמם כפי שהם - בעצם בורחים מעצמם על ידי כך שהם נתפסים בתחומים אחרים כמו עבודה, פעילות חברתית וכן הלאה.

כאשר זה קורה, אנו מתחילים להרגיש בסופו של דבר:

  • תסכול
  • חוסר רצון לעשות מה שאנחנו עושים
  • בלבול 
  • חוסר סיפוק
  • אין שלום פנימי
  • אין תשוקה

וכל מה שכתוב להעיל יכול להוביל לחיים שמותירים אותך באומללות סטטית ומתמשכת.

כמו שהדלאי למה מצטט: "כאשר אתה מבין שהכל צומח רק מעצמך, אתה תלמד גם שלום ושמחה."

מנגד, יש שיטענו למה אנחנו צריכים לאהוב את עצמנו לפני שאנחנו אוהבים כל דבר אחר. הסיבה לכך היא שאם אנחנו לא קיבלנו את עצמנו כפי שאנחנו, איך אנחנו יכולים להתחיל לעזור לאחרים במסעם, ולהיות מוקירים ומביעי הערכה של האהבה שאנו מקבלים באופן מלא.
המקרה שלהלן מסביר את זה עוד יותר...

מקרה:
דקלה - בת 34 , היא רואת חשבון מצליחה מאוד בכירה בתחום הפיננסי, עם קריירה משגשגת. החיים מאז שסיימה את לימודיה באוניברסיטה, היו בעיקר להרוויח כסף ולכוון למקום הגבוה ביותר בחברה. לעבוד שעות ארוכות ובשעות מטורפות זה נורמה עבורה ולהיות על המחשב גם לאחר שעות עבודה זה בהחלט מקובל עליה. עם זאת, לאחר זמן מה, גם לאחר שהגיעה לשלב כזה שבו היא זוכה להערכה רבה מבחינה מקצועית, היא לא מאושרת והכל נראה סטטי בשבילה וכל יום הוא מאבק.

לאחר שיחה איתה, היה אפשר להבין שאחת מהתשוקות שלה הייתה ריקוד. מגיל 3 עד 18 היא הייתה רוקדת. עם זאת, כאשר זה הגיע לבחירת הקריירה שלה בחיים, היא נכנסה לתחום הפיננסי כי זה היה מקובל בחברה ובתרבות שלה, אך ריקוד לא היה. משם היא הפסיקה לרקוד בזמנה הפנוי והקדישה את כל זמנה הפנוי לעבודה ולהרוויח כסף. אחד מערכי הליבה של דקלה היה להיות נאמנה לעצמה אך פעולותיה בחיי היומיום שלה הראו שהיא לא עושה את זה. זו הייתה ההכרה הראשונה שלה עם עצמה. היא הבינה שהיא השקיעה כל כך הרבה זמן לאחרים שהיא הפסיקה לעשות דברים שהיא אוהבת. אז, דקלה החלה ללכת לשיעורי הריקוד שלה פעם בשבוע וכחודש לאחר שנפגשנו, היה שינוי פתאומי בנקודת המבט שלה. היא הייתה מאושרת יותר ודיברה יותר על הריקוד שלה מהעבודה . היא דיברה על הדברים שהיו אמיתיים ונכונים בשבילה. ומשם היא גם התחילה לראות את החיים המקצועיים שלה באופן חיובי והרגישה מאושרת יותר שם. דקלה החלה לשתף לאט את הדברים שהיא נהנת לעשות בחיים שלה, בין אם זה טיולים ארוכים להשתתפות באירועים שהיא תמיד רצתה. על ידי השקעת זמן בעצמה ומאוהבת בעצמה, היא הפכה להיות אוהבת בסביבתה החיצונית.

המעבר מההכרה בכך שדקלה לא הייתה באיזון עם החיים שלה ולא הייתה קשובה לצרכים שלה
בבעלותה ולקבל את עצמה כפי שהיא הפכה להיות עם השינוי הגדול בחיים שלה שהיה גלוי גם לאחרים סביבה.

 

יישום עצמי:
נתחיל על ידי הסתכלות על כל יום שלך, ותכתוב רשימה של כל הדברים שאתה עושה על בסיס יומי, למשל, עבודה, כתיבה, פעילות חברתית, חדר כושר וכו'. ואז תעריך את היום שלך ושים מספר בסולם של 1-10 מ 'לאהוב אחרים' בצד אחד של הספקטרום ו- 'לאהוב את עצמך' בצד השני,

כמו שלהלן:

זה יעזור לנו לראות כמה מהזמן אנחנו משקיעים לאחרים והאם יש איזון. אם אנחנו מתחילים לראות ברציפות שכל יום הוא תמיד יותר לכיוון של 'לאהוב אחרים' אז זה סימן ברור שאתה לא עושה מספיק בשביל עצמך וחי חיים שעולים בקנה אחד עם ערכי הליבה שלך. אם זה ימשיך כך, אתה תתחיל להרגיש טינה, אשמה, תסכול, הזנחה עצמית ורגשות שליליים אחרים.

תסתכל עמוק בתוך עצמך. שאל את עצמך מה הם ערכי הליבה שלי, מה אני צריך לעשות שיגרום לי אושר בכל יום. הסתכל אחורה כשהיית ילד, מה היית נהנה לעשות, מה היה כיף ונתן לך התרגשות וסיפוק? כמו כן, מדיטציה היא דרך מצוינת להתמקד באני הפנימי שלך.

עכשיו אולי יהיה לך קשה לעשות, אבל תשאל 5 אנשים קרובים אליך מה התפיסה שלהם עליך. האם הם ימצאו אותך עושה מספיק דברים בשביל עצמך או החיים שלך מבוססים על חברת אנשים אחרים? בקש מהם לשים ציון נגד איך הם רואים אותך ב- 'לאהוב את עצמך' לעומת 'לאהוב אחרים'.
לבסוף, אל תפחד! היה פתוח, כנה לאיך שאתה מרגיש - תחייה בעולם של איך אתה רוצה לראות אותו. תשאיר מורשת של האהבה שלך.

יישום אימוני:
בתהליך האימון, זיהוי האמונות והערכים הבסיסיים הם הליבה כאן. זה יעודד אותנו לחשוף את חלומותינו, תקוותינו ושאיפותינו ובסופו של דבר לפתוח את הפוטנציאל החבוי בנו. על ידי פתיחה של הדברים שאנחנו אוהבים, אפשר להתחיל לזהות את הדברים שחסרים לנו בחיים ואיך להביא אותם חזרה אלינו וכך נתחיל לאהוב את עצמנו יותר. בוא ננסה להיות יותר מודעים לדברים שאנחנו עושים לעצמנו ולאחרים. מהו האיזון?

האם יש צורך בשינוי? צרו לעצמכם תרגיל מיפוי בטבלה כמו:



האם כל אלה מתחברים ואנחנו יכולים למפות אותם ביחד? או שאין קשר בכלל, אם זה כך זה עולה בבירור שאיננו אוהבים את עצמנו בכל צורה שהיא.
המעקב אחר הרגשות ושינוי האנרגיה של איך אתם מרגישים ברגע שאתה פועלים למטרות שלכם היא הכרחית - תחשבו אולי לכתוב יומן או לרשום הערות על איך אתם מרגישים כשאתם מסיימים את פעולתיכם. תאמינו בעצמכם - התמיכה והמוטיבציה שלכם כלפי עצמכם היא חיונית. לעתים אנחנו מערכת התמיכה היחידה עבורנו והשינויים שאנחנו עושים בחיים יכולים להיות מכריעים מעמיסים בכל עת, לכן הוקיר ולמדו לאהוב את עצמכם ולדחוף את עצמכם ללכת על זה! יצירת תבנית בלוח הזמנים שלכם תעזור בהשלמת הפעולות שלכם. על ידי זיהוי גורמים חיצוניים או כל מכשול שעלול למנוע את השגת המטרה שלכם יצירת זמנים ספציפיים כדי להשלים את הפעולה יכול גם לעזור. זה חשוב להיות גמיש אך תלוי גם בסוג התבנית שאתם מעדיפים. שימו לב במהלך תהליך זה של אהבה עצמית , אתם יכולים לייצר רגשות של אנוכיות ואשמה מכיוון שזה לא טבעי לכם. נסו לשמור תזכורות , מדוע זה חשוב וכיצד שינויים אלה יכולים להשפיע לטובת תחומים אחרים של החיים שלכם.

עקבו אחרי נוסחה זו:

"לאהוב את עצמך + אוהב את מה שאתה עושה + אחרים אוהבים = הצלחה ואושר אמיתיות"

שיקוף:
מהו הדבר הראשון שעולה בדעתכם ברגע שאתם קוראים את הכלי הזה?
מה אתם עושים כדי לגרום לעצמכם לחשוב שאתם באמת אוהבים את עצמכם?
מה אתם אוהבים בעצמכם?
מהו הדבר שאתם עושים שגורם לכם לא להרגיש סיפוק?
מהו הדבר הראשון שאתם הולכים לעשות כדי להשיגו, שכבר הפסקתם לעשות בחייכם?
מהו הציון היומי שלכם עד כמה אתם אוהבים את עצמכם ואוהבים אחרים?
מהי התבנית שאתם הולכים לשים בלו"ז כדי להבטיח שתשלימו את המטרות שלכם?

"כל דבר ביקום נמצא בתוכך, שאל הכל מתוך עצמך" (רומי)

Share